המאגר הביומטרי

לא רק שיש אזרחים שבכלל עדין לא יודעים על חוק המאגר הביומטרי, אלא גם יש כאלה שיודעים עליו ועדין אוכלים את הלוקשים האלה ש"מי שאין לו מה להסתיר, אין לו מה לפחד", "ממילא כבר יודעים עלינו הכל", "בלי זה אין תעודות זהות חכמות". רבותיי, אין טעות גדולה מזו!

הבהרה: עמוד זה עדין בבנייה והוא מתעדכן כל הזמן. שווה להיכנס מידי פעם ולראות מה חדש :)

דווקא לאדם שומר חוק יש מה לחשוש מהביומטרי, ואילו לעבריין – ממש לא. נתוני ביומטרי ניתנים לזיוף בקלות ולשתילתם בקלות בזירות פשע. במצב כזה כל אחד יוכל לגנוב את זהותכם בקלות ולהפליל אתכם במעשים שונים ובכך להתחמק מפשע שאתם תשלמו עליו. אני מדברת לא רק על זיוף תביעות אצבע אלא גם זיוף תוי פנים ואפילו זיוף דנ"א. הטכנולוגיות האלה כבר קיימות וחלקן פשוטות למדי (למשל זיוף טביעת אצבע שנעשה באמצעות המסת סוכריות גומי, או זיוף תוי פנים באמצעות מוצרי שעווה וסיליקון מתעשיית הבידור).

יתרה מכך, ישנן טכנולוגיה המאפשרות הנפקת תעודות זהות חכמות שכמעט בלתי אפשרי לזייפן ושאינן מצריכות שימוש בנתונים ביומטריים כלל ובטח שלא שימוש במאגר כלשהו, אך למדינה יש תוכניות משלה ולכן ח"כ שיטרית משקר לציבור בפנים ומטעה את האנשים כאילו שהמאגר הביומטרי הוא הכרח המציאות.

המאגר הזה הוא גם לא הכרח לתפיסת עבריינים ומחבלים אלא בדיוק ההפך. למעשה, אפילו השב"כ התנגד לחקיקה הזו משום שהיא מסכנת את כל אזרחי המדינה, משום שהחקירה הזו הופכת כל אזרח ואזרח לחשודים עד שתוכיח חפותם, והמדינה תטריד אותם ותרדוף אותם עם צוי מעצר, חקירות משפילות, הפרה גסה של פרטיותם, וכמובן הנזק הבלתי יתואר שנגרם במעגל המשפחתי ובמעגל החברתי לאדם שנחשד במשהו. אפילו אם הוא חף מפשע, לכל מקום שיגיע ובו יוודע דבר החשד תעמוד בפניו תקרת זכוכית, "אולי הוא באמת עשה את זה, אי אפשר לקחת סיכון".

ישנה בעיה חמורה וגדולה יותר מהפללות, והיא גניבות זהות והתחזויות למיניהן, לדוגמה גניבות והוראות כרטיסי אשראי.
כשאתם משתמשים בקוד פשוט בן ארבע ספרות כדי לזהות את עצמכם כבעלי כרטיס האשראי החוקיים בעת משיכת כספים למשל, אתם כבר מזדהים בצורה יעילה בלי ביומטרי ובלי מאגרים, ולא משנה אם אתם אזרחים ישראלים או נתינים זרים. היחידים שיודעים את הקוד זה רק אתם והכרטיס שלכם. אם איכשהו מישהו הצליח להשיג מכם את הקוד של כרטיס האשראי שלכם, אתם יכולים לפנות לבנק והקוד והכרטיס יוחלפו.
המעבר לזיהוי ביומטרי שהוא ייחודי לכל אדם ולא ניתן להחליפו אבל כן ניתן לזייפו, אומר שאם מישהו שם את ידו על הנתונים הביומטריים שלכם הוא יכול להשתמש בהם כמו בקוד גנוב. הבעיה שבניגוד לקוד גנוב, אתם לא יכולים להחליף את הנתונים הביומטריים שלכם.
נפרץ לך הבית ונגנב לך כרטיס האשראי ביחד עם הפתק שעליו רשמת לעצמך את הקוד? התקשר לבנק להחלפת הכרטיס והקוד, והכל יהיה בסדר.
ביקרת במקום כלשהו והנתונים הביומטריים שלך הועתקו ללא ידיעתך? אכלת אותה. עכשיו כבר יש עוד מישהו "כמוך" שיכול להזדהות בשמך, להכניס אותך לחובות בזמן שהוא מושך כספים על שמך, ואין לך אין להוכיח שאתה הוא-הוא האדם האמיתי ואילו האחר הוא מתחזה, ואין לך איך להחליף שום נתון כדי לעצור אותו.
כל זה עוד מבלי שנכנסנו בכלל לעניין הפרת הפרטיות הגסה והמכוערת שמתבצעת בכך שהמאגר פתוח לבנקים, למשטרה, ובהמשך גם לגופים אחרים.

כל זה בעצם חושף את התעודה ה"חכמה" הזו כטיפשה למדי, את המאגר כולו כמסוכן במיוחד ובעיקר מאוד מיותר. אז למה השלטון משקר? לשם מה השלטונות צריכים בכלל את המאגר הזה? המשיכו לקרוא ותקבלו תשובה…

זה לא בדיוק נכון שכבר היום אפשר אפשר לדעת עלינו הכל. זה נכון שהמידע אודותינו שמור במאגרים שונים, אבל אנחנו אלה שבוחרים באילו שירותים להשתמש ואילו מידע לתת להם, וההגנה על הפרטיות שלנו נעשית במקרה הזה באמצעות הביזור של המידע, ההפרדה בין המאגרים.

ניתן להקביל זאת לכך שכל אחד מאיתנו הוא פזל שמורכב מהמון חלקים. לכל אדם ולכל גוף שאנחנו מתקשרים איתם בצורה כלשהי, יש חלק מהפאזל שלנו. לחברת הסלולר יש את פירוט השיחות שלנו והמיקום שלנו לפי איכון אנטנות. לספק המיילים יש את האימיילים שלנו. לפייסבוק יש את הפרטים השונים שהזנו לתוכו ומידע מסויים לגבי מערכות היחסים שלנו עם אנשים. מנועי החיפוש יודעים במה אנחנו מתעניינים. וכך הלאה.
הפרטיות שלנו מוגנת מעצם זה שלכל אחד יש רק חלק אחד בפאזל, לאף אחד אין את כל החלקים ביחד. לכל אחד מהגופים האלה יש המון חלקי פאזלים של אנשים שונים, אבל התמונה השלמה על כל אחד מהאנשים נמצאת רק אצלנו כאנשים פרטיים.

מה שהמאגר הביומטרי עושה זה בעצם לרכז את כל או רוב חלקי הפאזלים של כל אזרחי המדינה ושל חלק מהנתינים הזרים שמגיעים אליה, ועל ידי כך מאפשרים לשלטון ולעבריינים לפגוע בקלות רבה וברמה חמורה מאוד באזרחים.
אין סכנה לפושעים שממילא חיים "מתחת לרדאר" מעצם היותם פושעים שעסוקים בלהימלט ולהתחבא כל הזמן, אלא הסכנה הכי גדולה היא לאזרחים שומרי החוק מעוניינים לחיות את חייהם בצורה תקינה וגלויה.

מספיק שנשרה לאדם חף מפשע שערה והוא זרק גם שקית במבה בפח שלידו התרחש רצח יממה מאוחר יותר, והוא לא רק חשוד מיידי אלא גם אפשר בקלות להפליל אותו ברצח, מכיון שהמדינה מתייחסת לנתונים הביומטריים כאל ראייה בלתי ניתנת לזיוף.

כל פעם שיש רצח מחריד (ומה לעשות, זה קורה גם כשהפשיעה לא "גואה") בא איזה שוטר בכיר או שר זוטר ואומרים לנו שאם רק נתן להם לעקוב אחרינו ולהיכנס לנו לורידים, אם רק ניתן להם את זה – אז הם יעשו לנו עולם שכולו טוב – בלי גנבים ורוצחים, אבל אנחנו לא רואים את זה.

לפני 4 שנים היה כאן ויכוח נורא על "חוק האח הגדול" – המשטרה רצתה (וקיבלה – נו מה?) גישה לכל נתוני התקשורת שלנו, כולל רשימת השיחות ונתוני האיכון. הסבירו לנו שבלי זה – הפשע גואה. ומה? מישהו היום מראה לנו איך בדיוק זה עזר? כמה פשע גואה ירד בזכות החטטנות הזו של המשטרה? קדחת בצלחת. אפילו לא מסבירים לנו איך קורה שכל שנה המשטרה מכפילה את השימוש בסמכויות החדשות שהיא קיבלה. גם לא מגלים לנו כמה פעמים חיטטו בנשמה של אנשים טובים וישרי דרך, ש"לא היה להם מה להסתיר". או שבעצם אולי היה להם מה להסתיר, אבל קצת: הם נדרשו להסביר מי זו בדיוק האשה או הגבר הזר (לבן/בת זוגם) שאליהם התקשרו ביום חמישי בשבע בערב או למה הם הלכו למחלקה האימונולוגית באיכולוב, ועל הדרך, אולי גם מצאו אצלם ממש במקרה, בלי קשר לחקירת הפשע החמור, גם איזה צינגלע קטן או שהם הלכו עם הכלב ברחוב בלי רצועה, שזה ממש לא בסדר, אפילו אסור על פי חוק, אבל זה גם לא בדיוק "הפשע הגואה" שבגללו, שלא לומר, בזכותו, המשטרה קיבלה את הסמכויות הללו. כולם חכמים וגיבורים גדולים עם ה"אין לי מה להסתיר" הזה, אבל תהיו בטוחים שגם כשאין לכם דבר להסתיר, אתם תמותו מפחד כשיחקרו אתכם במשטרה, שוטר טוב, שוטר רע, ואולי גם ישמחו לדעת שבסיטואציות הללו היו גם אנשים שלא רק שאולי היה להם מה להסתיר, אבל לא בדיוק מה שהמשטרה חיפשה – אז לא היה כל כך במה להודות אבל הם… הודו.

אז נכון שמי שגונב ורוצח יש גם מה להסתיר, והוא עלול לנסות להשתמש בטיעוני פרטיות כדי לעשות זאת, אבל זה לא הולך ממש הפוך (לוגיקה כאילו?) לא כל מי שרוצה שיעזבו אותו במנוחה יש לו גם משהו להסתיר במובן שהמשטרה מדברת עליו. ובכלל, כל הרעיון הזה שאנו צריכים להסביר למה בדיוק אנו רוצים להיות חופשיים ממעקב, ולהביא הוכחות וראיות. זה אמור ללכת הפוך במדינה דמוקרטית שאנחנו מתיימרים להיות: זכותנו להסתיר ולא להיות נתונים למעקב ומי שטוען ההיפך עליו חובת הראייה – לנו מותר להתנגד לזה גם אם זה רק בגלל שאנו סוציומאטים אינטרוברטים או סתם שונאי אדם (ולפעמים זה לא קשה להיות).

לא אנחנו, אלא הממשלה היא זו שאמרה שדליפה של מידע מהמאגר הביומטרי תגרום "נזק בלתי הפיך וחמור לאזרחים".

זה מפחיד במיוחד לאור העובדה שאחוזי ההרשעה בפלילים במדינת ישראל עומדים יציב על 99% מכלל כתבי האישום המוגשים כבר הרבה שנים (טריוויה: 98% בתחום התעבורה). זה לא רק בעשרות אחוזים יותר מאשר בכל שאר המדינות בעולם (לא רק המערבי אלא כ-ל העולם) אלא גם בעשרות אחוזים יותר מאשר במשטרים הקומוניסטי, הנאצי והפשיסטי, שבהם בכלל לא היה צריך צריך להוכיח את אשמתו של אדם.

הנתון הזה של 99% הרשעה בפלילים מתוך סך כל כתבי האישום המוגשים נשמע לכם מוגזם? אתם חושבים שסתם המצאתי את המספר הזה כדי להמחיש שיש יותר מידי הרשעות? אז זהו, שלא.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשנת 1980 היו בישראל 92.4% הרשעות פליליות מתוך סך כתבי האישום שהוגשו. בשנת 1990 זה עלה ל95.4% הרשעות. בשנת 2000 היו כבר 97.4%. בשנת 2004 אחוזי ההרשעה הגיעו ל99.8% ובשנת 2005 זה הגיע לשיא של 99.9%. לאחר מכן בשנת 2007 היה ירידה מזערית ל98.6% (לעומת 35-34% בכל שאר העולם, כולל ברה"מ לשעבר ששם אף אחד לא היה צריך הוכחות בכלל).

אם הסטטיסטיקה המזעזעת הזאת לא מספיקה, הרי שמדינת ישראל לא מסתפקת במאגר הביומטרי, היא גם בתהליכי חקיקה נוספים שדורסים בגסות את זכויות האדם והאזרח בישראל ולמעשה מעקרת את הדמוקרטיה ממהותה. דמוקרטיה זה לא רק לשים פתק בקלפי!

במדינה שבה ניתן לדעת למי הצביע כל אזרח ולהפליל אותו בקלות בפשעים שלא ביצע ואז לשפוט אותו במערכת שבה 99% מסך כתבי אישום הפליליים זוכים לחותמת גומי מרשיעה של שופט, במדינה שבה המזהה ה"ודאי" שלנו בפני הרשויות ובפני גופים שונים הם הנתונים הביומטריים שלנו שהם קבועים ובלתי ניתנים להחלפה במקרה של דליפתם לרשות הרבים, האם יש כאן מישהו שעדין מאמין ש"מי שאין לו מה להסתיר גם אין לו מה לפחד"?

לקריאה נוספת:
ההסטוריה של חוק המאגר הביומטרי
עוד על משטרת המחשבות
שמות הח"כים השותפים לפשע
כך ייעשה לאיש אשר הכנסת אינה חפצה בייקרו
כך מעבירים חוק פשיסטית, באופן פשיסטי, בחסותה של הדמוקרטיה
"לא מדויק" – אז מה הקטע עם המאגר הביומטרי? – פירוט נרחב ביותר על ת"ז ביומטריות, על החוק, על המאגר, על האבטחה.
ההליך המוזר של החוק הביומטרי – בפעם הראשונה הכנסת מאצילה סמכויות חקיקה לשר הפנים
"אפילו אם הוא לא ייפרץ, המאגר הביומטרי לא בטוח" – ראיון עם אלי ביהם, דקאן הפקולטה למחשבים בטכניון.
ראיון עם אלי ביהם ברדיו – קובץ שמע
הכסף הגדול שמאחורי המאגר הביומטרי

עשר סיבות מדוע חוק המאגר הביומטרי רע לקופת המדינה, רע לזכויות הפרט, רע לאזרחים, רע לביטחון ורע לדמוקרטיה

למצגת הסבר בנושא, מאת אתר no2bio.org

קרדיט: תודה רבה לחבר צוות no2bio.org על שלוש פיסקאות.