"מי שמאמין, לא מפחד" – מי שלא מאמין, לא פושע.

רגיל

"מי שמאמין לא מפחד" זה מטבע לשון שמבטא לוגיקה פנימית עקומה וגם הוצאה מהקשרו של שיר. אזהרה: פוסט אנטי-תאיסטי חריף לפניך. לא צריך לדעת מה השור אוכל כדי לדעת שבסוף יוצא חרא.

קודם כל, השאלה ממה המאמין לא מפחד, ובאופן כללי ניתן לומר שלולא היה מפחד – לא היה מאמין, והפחד הוא זה שמניע להמשיך להאמין. זה פחד מדברים שגם אתאיסטים מפחדים מהם, אלא שלמאמין יש גם שפע של סיבות לפחד חוץ מהסיבות הרגילות של האתאיסט, כי אם אלוהים קיים אז הוא יכול להעניש את התאיסט לא רק בחיים האלה אלא גם בעולם הבא או בגלגולים הבאים, ולכן יש להתפלל אליו ולעשות כדברו, ואילו מי שלא מאמין באלוהים גם לא מפחד ממנו. מסתבר שיש עוד מישהו שמסכים איתי על זה שהאמונה נובעת מהפחד.

דבר שני,  מדובר בשיר של אייל גולן בשם "מי שמאמין" (תודה לניר שגיא על המידע) וזה הביטוי המלא מתוך השיר: "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד". בהקשר הזה, זה כבר יותר הגיוני, כי מי שבאמת מאמין הוא גם באמת לא מפחד לאבד את אמונתו, אבל זה לא מוריד מהדביליות של הביטוי הזה משום שזה כמו לומר "מי שאתאיסט, לא מפחד את החבר הדמיוני לאבד" או "מי שמשמין לא מפחד את המשקל לאבד". לפני שאנחנו ממשיכים, הנה אחלה פארודיה של ארץ נהדרת על אייל גולן ועל השיר המפגר הזה, ופאראפרזה משעשעת: מי שמאמין לא מפחד את ההשכלה לאבד.

בחזרה לעניין האמוני – יש תאיסטים שיטענו שבעצם הכוונה זה שהם לא מפחדים מאותם דברים כמו אתאיסטים, כי הם חשים ביטחון בכך שאלוהים לצידם. זו טענה מוזרה מאוד בהתחשב בכך שהם מתפללים לכך שאלוהים ימנע אסונות ויעשה להם כל מיני טובות, והרי מי מתפלל לכך אם הוא לא מפחד מהאסון ויש לו ביטחון מלא בכך שהאל לצידו? למה צריך להתחנן ככה על דברים כאלה לאל "רחום וחנון"?

יש כאלה שמנסים להתחמק מהטיעונים הללו בגנות "מי שמאמין לא מפחד" ונכנסים לטריטוריה חדשה – "צריך שאנשים יאמינו שיש אלוהים שמכתיב מלמעלה את המוסר והכללים, כדי שאנשים יפחדו לפשוע". כלומר, גם לפי אותו הגיון פנימי עקום, מי שמאמין דווקא מאוד מפחד – הוא מפחד מעונש מאלוהים.  מסתבר שמפחד או לא מפחד מעונש, כנראה שהביטחון של המאמינים בכך שכוח עליון לצידם גם גורמת להם להיות דווקא בעלי עודף ביטחון עצמי ולפשוע בחסותו, ואז אנחנו גם נדרשים להגדיר מהו פשע (לדידם של חלק מהמאמינים, סקילת/תליית הומואים זה לא פשע אלא אף חובה מוסרית, ובחלק מהמדינות בעולם זה אפילו חובה חוקית). ריצ'רד דוקינס שאל על זה בציניות: "אתה רוצה להגיד לי שהסיבה היחידה שאתה לא רוצח, אונס וגונב היא כי אתה מפחד מאלוהים?"

הנחת היסוד שלפיה אדם צריך לפחד מישות עליונה כדי לא לפשוע ולכן הדת לכאורה מיטיבה עם האנושות היא אקסיומה חסרת כל ביסוס שצמחה בתקופות שבהן אתאיסטים היו רק "בארון", החברה כולה כמעט ללא יוצאים מן הכלל הייתה דתית, ובהיעדר אפשרות לבדוק מה קורה במצב של חוסר דת – אנשי הדת מצאו צידוק מצויין למה כולם צריכים להיות כבשים זהות בעדר הדתי, גם אם חלק מהכבשים לא באמת מאמינות, וגם אם רוב הציווים אינם קשורים כלל למוסר אלא לפרקטיקה דתית פולחנית גרידא.

היות וכיום ישנן בעולם חברות עם רוב אתאיסטי או לפחות עם קבוצות אתאיסטיות דומיננטיות בגודלן ובביטוי העצמי הציבורי שלהן, אזי מתאפשר לנו לבדוק את נכונות הטענה הזו שלפיה צריך דת וצריך כוח עליון כדי שאנשים יפחדו להזיק.

כמות האתאיסטים בבתי כלא נמוכה במיוחד לעומת הכמות היחסית שלהם באוכלוסייה הכללית, אין אגף מיוחד לאתאיסטים ואילו כמות התאיסטים כל-כך גדולה עד שהקימו אגפים במיוחד בשבילם כדי שלא יריבו ביניהם (לא רק בישראל אלא גם בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם), מדינות עם אוכלוסייה אתאיסטית דומיננטית ועם רוב אתאיסטי נוטות להיות מעורבות הרבה פחות במלחמות, מדדי הפשיעה בהן נמוכים יותר, הבערות נמוכה יותר, ומדדי איכות החיים בהן גבוהים יותר. ככל שהדת דומיננטית יותר במדינה, כך כל המדדים גרועים יותר.
כנראה שאלוהים הוא לא באמת סיבה להפסיק לפשוע אלא סיבה מצויינת לגנוב/לרצוח/לאנוס/להלחם כל הזמן, וזה הגיוני לאור העובדה ששלושת הדתות המונותאיסטיות הגדולות (יהדות, נצרות ואיסלאם) המונות בערך 4-4.5 מתוך 7 מיליארד איש בעולם הן מבוססות על אמונה באל קנאי, אלים ונקמני שמכתיר את מאמיניו כגזע עליון שראוי לחיות ומותר לו לבזוז ולרצוח את האחרים בשמו – והאלימות הזו מופעלת גם פנימה בתוך הקהילה ולא רק החוצה.
דוד סלע ועמית בוקסר כתבו על הנושא הזה שתי תגובות נפלאות שאותן אעלה בפוסט נוסף.

מלמידת ההיסטוריה האנושית אנו למדים כי האנושות לא צריכה דת כדי לשרוד. האנושות כצביר של הומו ספיאנס שרדה מצוין במשך עשרות אלפי שנים ללא הדת. האנושות צריכה מסגרת חברתית תומכת והדדית, היא לא צריכה דת. זו הדת שצריכה עוני, פחד, אינטלגנציה נמוכה, ואלימות כדי לשרוד ובתמורה מספקת מסגרת חברתית רעועה שמצריכה אינדוקטרינציה אגרסיבית כדי לשמור על האנושו תבתוכה – הדת ניזונה מהדברים האלה, אנשי הדת חייבים לתחזק את הדברים האלה כדי להמשיך לספק את תאוות הכוח והממון שלהם.

לאנושות עדיף להתקדם ולהשאיר את הדת מאחור כקוריוז היסטורי.

מקורות:

* Misinformation and facts about secularism and religion
* Atheism, Secularity, and Well-Being: How the Findings of Social Science Counter Negative Stereotypes and Assumptions [PDF]
* Is Faith Good for Us?
* Atheist Countries Top Global Peace Index – New Zealand Comes #1
* The results of the Christians vs atheists in prison investigation
* Atheists don’t commit as much crime as the Religious do
* Cross-National Correlations of Quantifiable Societal Health with Popular Religiosity and Secularism in the Prosperous Democracies – A First Look
* Global Peace Index (GPI) Map 2007-2011 [Database]
* Institute for Economics and Peace – GPI 2011 – Methodology, Tesults & Findings [PDF]
* 'Atheist' Nations Are More Peaceful [YouTube] (Based on GPI 2011)
* Atheism: Contemporary Rates and Patterns [PDF]
* An Ethical and Intellectual Profile of Atheists
* On Average, Are Atheists as Moral as Theists? [Article Database]
* Prison Incarceration and Religious Preference [Database]
* Peace index ranks New Zealand the safest country in the world
* The world's most peaceful countries [PDF]
* Atheist nations are more peaceful
* World Values Survey – Findings [Database]
* Why do Americans still dislike atheists?
* Average intelligence predicts atheism rates across 137 nations [Data]
* Patient Teenagers? A Comparison of the Sexual Behavior of Virginity Pledgers and Matched Nonpledgers
* The happiest countries have the lowest rates of religiosity
* The Chronic Dependence of Popular Religiosity upon Dyspunctional Psychosociological Conditions [PDF]
* PEW Forum – Scientists and Belief
* JSTOR – Science: Distinction, Discplines, and Demographics
* Nature, correspondence – Leading scientists still reject God
* US commission on civil rights – Enforcing religious freedom in prison [PDF]
* For more information – Just Google.

צימוקים:

Atheisrael – מוסריות בלי אלוהים

QualiaSoup: Morality 1: Good without gods

QualiaSoup: Morality 2: Not-so-good books

15 מחשבות על “"מי שמאמין, לא מפחד" – מי שלא מאמין, לא פושע.

  1. עוד לא קראתי את הכול, אבל לפני שאני קורא חשוב לי לציין משהו: איל גולן הוא אידיוט.
    יכול להיות , כמובן, שאיל גולן הוא דווקא אדם חכם, שקול, רציונאלי והגיוני, אז הואו נתנסח מחדש: איל גולן הוא הדיוט.
    עכשיו, באיזה תחום איל גולן הוא הדיוט? איל גולן הדיוט בכול מה שקשור באמונה שלו באלוהים. הוא משתייך לאותו זרם של מאמינים "כי ככה זה" שלא מאמיני לאבד שופ דבר מהאמונה שלהם כי הם בטוחים במאה אחוז שאין שום אופציה אחרת.
    מן הסתם, בתור אתאיסט, אני לא מאוד מעריך אמונה של אנשים באלוהים. מצד שני, אני מאוד מעריך אנשים בפני עצמם, ולא כחלק מקבוצה, ויש אנשים שאני מאמין שצריך לתת להם את הקרדיט כשהם אומרים משהו. מן הסתם, איל גולן הוא לא אחד מהאנשים האלה, אבל אדם אחד שאותו אני דווקא כן מעריך – בתור אמן וגם בתור אדם כנה הוא שולי רנד. ההערכה הזו באה בעקבות ראיון של שולי רנד שלצערי אין לי קישור אליו בו הוא התייחס לשיר המדובר ואמר שהוא לא מסכים, כי כשמישהו מאמין באמת, הפחד הכי גדול שלו הוא פשוט לאבד את האמונה יום אחד, כי כשאתה מאמין, האמונה הזו נמצאת בכול החיים שלך.

    רק הערה קטנה שהייתי חייב לכתוב (בעיקר כי אני מסכים, גם אם מזווית אחרת).

  2. אני מסכימה שלידתה של האמונה "בהשגחה עליונה" נעוצה בפחד מן המוות. זו עובדה אנתרופולוגית ידועה. אבל גם יצירתם של החיים נעוצה במולקולות משכפלות חסרות חיים. האם לא ייתכן כי לאמונה ערך אמיתי למרות שורשיה האבולוציוניים?

    • לידתה של האמונה לא בהכרח נעוצה בפחד מן המוות, האם זו באמת עובדה אנתרופולוגית ידועה? חוקרים מגלים יותר ויותר על המוח האנושי, וכך למשל מסתבר שאחת הסיבות לאמונה זה לא עניין אנתרופולוגי אלא ביולוגיה בסיסית – המוח האנושי התפתח במהלך האבולוציה לזיהוי דפוסים, כך למשל אנחנו מזהים פרצוף אנושי בסמיילי פשוט או צורות שלא קיימות באשליות אופטיות וכן דפוסים מסוגים אחרים. הבעיה שהמוח גם "מזהה" דפוסים היכן שהם לא באמת קיימים. כלומר, המוח מייצר דפוסים. אחד משורשי האמונה זה לזהות דפוסים שלא באמת נמצאים שם, והמוח בטוח שכן, רק שיש אנשים שלא באמת הולכים ובודקים את זה בצורה אמפירית – וכך נוצרת אמונה. יש גם עניין של חינוך – אמונות שונות הן בעלות התפלגות גאוגרפית, כך למשל בשבדיה נמצא אחוז אתאיסטים ענק ואילו בארה"ב אחוז נוצרים ענק, ובישראל כמובן אחוז יהודים ענק. כלומר, יתכן מאוד שכל העניין הזה שנקרא "אמונה" כנראה "רוכב" על מנגנונים אחרים שקיימים במוח. כפי שזה נראה כרגע, האמונה היא כנראה מעין תופעת לוואי במנגנונים הישרדותיים בסיסיים קיימים, יותר מאשר מנגנון עם שימוש בפני עצמו.

      מתוך מאמר בשם "היש אלוהים?", שכתב ברטראנד ראסל למגזין Illustrated ב-1954:

      "ילו הייתי טוען שבין כדור הארץ לשמש מסתובב קנקן תה במסלול אליפטי, לא היה ניתן להפריך את הטענה שלי כל עוד הייתי דואג לציין שמידות הקנקן כה קטנות, כך שלא ניתן לצפות בו אף בטלסקופ החזק ביותר שיש ברשותנו. אך אילו הייתי ממשיך בטיעון, ואומר כי מכיוון שלא ניתן להפריך את הטענה, תהיה זאת עזות מצח מצד ההיגיון האנושי לפקפק בה, אחשב בצדק למי שמדבר שטויות. אם, לעומת זאת, יטענו לעצם קיומו של קנקן תה שכזה בטקסטים עתיקים, ילמדוהו כאמת מקודשת בכל יום ראשון, ויחדירוהו לראשיהם של תלמידי בית ספר, אזי פקפוק באמונה כזאת ייחשב לסימן לחריגות, ועלול להוביל את המפקפק לטיפול פסיכיאטרי בעידן הנאור, או לאינקוויזיציה בעידן קדום יותר."

      "האם לא ייתכן כי לאמונה ערך אמיתי למרות שורשיה האבולוציוניים?" – על איזה "ערך" מדובר? מהו "ערך אמיתי"? מה ההבדל בינו לבין "ערך שקרי"? ייתכן שלאמונה יש מרכיב הישרדותי שבזכותו שרדנו, וייתכן שהיא לא מרכיב הישרדותי אלא חיסרון ששרדנו למרות קיומו כי היו לנו יתרונות אחרים שחיפו על זה. זה בדיוק כמו שאנחנו יכולים לשרוד למרות שאין לנו ראיית לילה מוצלחת במיוחד, אין לנו שיניים חדות, הלסתות שלנו די חלשות, הטפרים שלנו התנוונו לציפורניים חלשות, השלד שלנו שברירי והותאם מספיק כדי לעמוד על שתיים אבל לא מספיק כדי שלא נסבול מכאבי גב ושחיקה של סחוסי הברכיים בגלל זה, וכיוצא באלה.

  3. אני מכירה את הדוגמא של ראסל עם קנקן התה. ריצ'ארד דוקינס מזכיר אותה בכתביו לעייפה. לפי דעתי אין כל קשר בין אמונה, במובנה היסודי, לבין זיהוי דפוסים. אנחנו "מאמינים" בעזרת זיהוי הדפוסים כי אם נושיט את היד לספל התה נוכל לאחוז בו. האינדוקציה הזו, שאנו עושים, חיונית לקיומנו. אולם, כשאני מדברת על אמונה גורפת אני מדברת על משהו אחר. אמונה במשמעות המתקבלת כתוצר תפיסתנו המופשטת של המציאות סביב לנו. ברור כי גם לאמונה כזו שורשים נוירולוגיים (האם שמעת על "קסדת האלוהים"?) אבל הבעיה אינה נפתרת גם אם גילינו מבנה מוחי שמסביר אותה על בוריה. הדבר דומה במקצת לבעית התודעה. כפי שאמרתי, שני הדברים יכולים להתקיים זה בצד זה.
    אבל נדמה לי שאת נורא רוצה להאמין שהאמונה אינה אמיתית.
    למה?

    • שמעתי על "קסדת האלוהים". זו ראיה נסיבתית שנוספת להר של ראיות אמפיריות שמצטברות ומצביעות על כך שהסבירות שהמודעות שלנו (ובכללה האמונה שאנו חשים) היא בסך הכל עוד ביטוי/תוצר של האינטראקציות הביוכימיות של המוח שלנו, כך ש"בעיית התודעה" היא למעשה כבר לא ממש בעיה, אלא רק עבור מי שמתעקש על קיומה, ובד"כ ההתעקשות היא מצד מי שלא מכיר את הראיות או לא מבין אותן או מתעלם מהן במופגן מכיוון שזה מהווה התנגשות חזיתית עם האמונה הדתית שלו.

      "נדמה לי שאת נורא רוצה להאמין שהאמונה אינה אמיתית" – זה אכן רק נדמה לך, ולכן השאלה "למה" מיותרת בהקשר הזה.

      אמונה היא בהחלט אמיתית, וזה שהיא ביטוי/תוצר של אינטראקציות ביוכימיות במוח זה לא עושה אותה פחות אמיתית, בדיוק כמו שאנחנו חשים אהבה או כעס אנחנו לא חשים פיזית את כל השינויים הפיזיולוגיים שמתרחשים במוחנו ובגופנו – האם זה אומר שאנחנו לא באמת אוהבים או לא באמת כועסים? במקרה של אמונה, מה שלא אמיתי זה מושא האמונה (זה יכול להיות חבר דמיוני מומצא שנקרא לו אלוהים או זאוס או מפלצת הספגטי המעופפת, זה יכול להיות גם אסטרולוגיה ונומרולוגיה, תיקשור עם ישויות למיניהן וכו'), אבל התחושה עצמה היא אמיתית בהחלט. היא ביטוי של התרחשות ביוכימית אמיתית במוח שלנו.

  4. את כותבת נהיר וברור. אבל יש כאן בעיה של התייחסות לאינטראקציות הכימיות כאל הסיבה ואל התודעה/אמונה כאל התוצאה. הקשר הסיבתי בין השניים הוא בדיוק הבעיה שלי. אבל על מנת לנסות ולהרחיב עליי לכתוב מלל רב ולא בטוח שאצליח גם אחריו.
    לילה טוב.

    • הממ… אוקיי… אני לא רואה שום בעיה. זה ההסבר הכי פשוט שיש, והוא תואם לא רק את תער אוקאם ואת האינטואיציה שלי אלא גם את הראיות האמפיריות המצטברות – שזה למעשה הטיעון העיקרי, החזק ביותר, והיחיד שבאמת חשוב.

  5. הראיות האמפיריות מקשרות באופן סיבתי את פעילות המוח ותכני התודעה אבל לא מסבירות כלל כיצד מתקיימת התודעה על כל תכניה. לא תמיד מה שנראה תער אוקאם ממבט ראשון הוא אכן כזה.

    • לטעמי המשפט הראשון שרשם סתירה פנימית, ואני חושבת שזה נובע מדיסוננס קוגניטיבי שיש להרבה מאוד אנשים – לאנשים נורא קשה להשלים עם העובדה שהתודעה שלהם היא עוד ביטוי ותוצר של פעילות ביוכימית במוח, אז הם מחפשים דרכים פילוסופיות איך לטעון ההפך. זה בעיקר משחקי מילים יותר.
      ככל הידוע לנו, אנחנו המוח היחיד בטבע שחוקר את עצמו, וזה מצב מאוד מוזר שקשה למוח להתמודד איתו.

  6. אין כלל קשר בין תכני התודעה להגדרות של השפה ולכן התיאור שבחרת לתת לסוגייה :משחקי מילים" הוא לא רלוונטי לבעיה שאני מדברת עליה. הדבר משול, פחות או יותר, ל"הבנה" כי כל מהותו של ריח הורד הינה רק משחק מילים וכי אין ההסבר המלא לקיומו הם דפוסי הירייה של ריח הורד. לפי הבנתי בחווית הריחניות עצמה ישנו מידע נוסף שלא עובר בניתוח המתמטי של פעילות המוח. לא מדובר במידע כמותי אלא במהות אחרת שאיננו מבינים לטעמי.
    מעבר לזאת, אין לי כל בעיה להשלים עם העובדה שהמוח שלי הוא מכונה טבעית שנוצרה בברירה דרוויניסטית. ההיפך מזה.
    כמו כן אין קשר בין העובדה שהמוח חוקר את עצמו לבין תוצאות החקירה. ההיגיון האנושי תקף גם כשהוא מופנה כלפי המכונה עצמה.

    מתשובתך אני מבינה שאת לא מכירה או מבינה את הבעיה שאני מדברת עליה.

    לילה טוב ותודה על תשומת הלב.

    תמר
    .

    • "הדבר משול, פחות או יותר, ל”הבנה” כי כל מהותו של ריח הורד הינה רק משחק מילים וכי אין ההסבר המלא לקיומו הם דפוסי הירייה של ריח הורד" – אני באמת ובתמים לא מצליחה להבין את המשפט הזה. איזו "הבנה"? מהי או מה זה "מהותו של הריח"? "אין הסבר לקיומו" – בוודאי שיש, איזו עוד הסבר את רוצה? "דפוסי הירייה של ריח הורד" – מה זה?
      אני הנחתי שאת מדברת על הבעיה הפסיכופיזית, ולכך הגבתי. אם הכוונה למשהו אחר, אז אני אשמח אם תפני אותי לחומרי קריאה על אותו משהו אחר כדי שאני אבין על מה את מדברת.

  7. לא קראתי את התגובות (וגם לא סיימתי את הפוסט עדיין) ובהחלט יכול להיות שאני חוזר כבר על מה שנאמר אבל:
    "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד"
    היה לנו דיון קצת עם חבר על המשפט הזה (האמת שהדיון די קצר כי אין פה הרבה עומק). בכל מקרה, זה משפט די דבילי כי *רק* מי שמאמין, יכול לפחד את האמונה לאבד. מי שלא מאמין, אין לו ממה לפחד.
    As simple as that.
    וזה שמאמינים אומרים לעצמם "מי שמאמין לא מפחד" שוב ושוב ושוב ושוב, זה מקביל לזה שהם אומרים לעצמם "אצלנו בקהילה אין הומואים" שוב ושוב, או "אצלנו אין אלימות" שוב ושוב.
    אני חושב שזה היה מאט דילהנטי שסיפר שכשהוא היה מאמין, אבל האמונה שלו כבר היתה מעורערת, חבר שלו אמר לו "אתה צריך רק להגיד לעצמך מספיק פעמים שישו אמיתי ואז תאמין שוב!"

  8. מסכים עם בוריס.
    ברגע שאתה נשען על אמונה ודגומתיות דתית – אתה לעולם לא תתקרב להבנה של תופעות ותהליכים טבעיים: פגעי טבע, מחלות – תמיד תחשוש שזהו זעם האלים (או האל)

    אני משנה את מילות השיר אל: "מי שכבר מבין לא מפחד"
    כי ברגע שהבנת את המציאות, אתה יכול לחזות חלקים ממנה, ולהשתמש בידע הזה להתגונן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s